חלק גדול מהאוכלוסייה סובל מבעיה אקוטית ו/או כרונית בגב. בעיה זו מאלצת אותם להתמודד עם סבל וכאב.כאבי הגב גורמים לאדם הסובל לעוגמת נפש, כאב, אובדן ימי עבודה, צמצום תפקוד, מגבלה בתנועה ועוד.
כ-85% מכלל האוכלוסייה סבלו לפחות פעם אחת בחייהם מכאבי גב תחתון.
המענה של הרפואה המערבית במקרים רבים הוא מצומצם ותורם בעיקר להפגת כאב באמצעות נטילת תרופות משככות כאב וטיפול פיזיותרפי קצר מועד. מרפאות כאב מסייעות ומלמדות את המטופל כיצד לחיות ולהתמודד עם הכאב,הן נחשבות למפלט האחרון והרופאים לרוב מפנים למרפאות אלו לאחר שהמטופל סיגל לעצמו אורח חיים מוגבל.
בקטגוריות כאבי הגב יש פגיעות שונות ולכן האבחנה חשובה לקביעת הטיפול במים.
להלן מספר סוגים של פגיעות גב:
שברים ונקעים
שברים או נקעים יציבים: כתוצאה ממעיכה דרך אורך הציר של עמוד השדרה או על ידי מתן כוח שמכופף את עמוד השדרה. חיבורי החוליות לא נפגעו ולכן אין נזק לחוט השדרה או לעצבים.
שברים או נקעים לא יציבים: כתוצאה מכוח חזק שגורם לכיפוף או כוח סיבובי מוגזם. גורם לפגיעה במתווה החוליות וקשרי הרצועות כתוצאה מכך חוט השדרה נמצא בסכנה.
התנוונות הדיסק (Aging of Disc)
הדיסק הבין חולייתי עובר במשך השנים תהליך הזדקנות. בתהליך זה תכולת הנוזלים שבדיסק יורדת והדיסק מתנוון ומאבד מעוביו ויכולתו התפקודית. פגיעה ביכולתו של הדיסק לבלום זעזועים גורמת לכך שעמוד השדרה מאבד מיציבותו והמפרקים הסינוביאליים הופכים לבלתי יציבים. בעיקר מופיעים כאבים בגב תחתון שם מתרכז מירב העומס על עמוד השדרה.
אוסטיאופרוזיס
תהליך הגורם לירידה בצפיפות העצם ולהיחלשות העצם. בעקבות החלשות גופי החוליות, המשקל הלוחץ על גופי החוליות עלול לגרום לקריסת גוף החוליה והופעת כאבי גב (בדרך כלל גב תחתון)
פריצת דיסק (Herniated Disc)
קרע בטבעות הסיבים הבין חוליתיים נגרם כתוצאה מהיחלשות הדיסק או מהפעלת לחץ רב על הדיסק. המקומות הנפוצים לפריצת דיסק הם: 4L – 5L, 1S- 5L. כתוצאה מהקרע בסיבים, הג'ל הנמצא בתוך הטבעת, פורץ החוצה לרוב בכיוון אחורי/צדדי, ולוחץ על העצב הספינלי העובר באזור זה. הג'ל גורם לחץ כימי על העצב ולכאב בגב תחתון. כאב מוקרן לרגל נובע מלחץ וגירוי העצב המעצבב את הרגל (סכיאטיקה). הכאב ברגל מלווה בדרך כלל בצליעה והטיית הגוף לצד הנגדי לצד הפריצה. לעיתים מופיעה חולשת שרירים ברגל הכואבת והרגשת נימול.
מקשחת (בכטרב, אנקלוזיס ספונדיליטיס)
התגרמות חוליות. מתחילה בדלקת ונוקשות של פרקי העצה והכסל וממשיכה בהתאחות החוליות. מחלה זו מתחילה לרוב בגילאי 30.
קווים מנחים לטיפול הידרותרפיה בבעיות גב
אישור ואבחנה מדויקת של רופא מטפל/אורטופד נדרשת על מנת להתאים את סוג הפעילות במים. במקרים שאחרי ניתוח יש לקבל הנחיות מיוחדות ולדעת את ההגבלות הספציפיות לצורך תהליך שיקום בטוח ויעיל. ישנם שלבים שונים ומטרות טיפוליות שונות בכל שלב בשיקום במים:
שלב א' - במקרה של מגבלה בתנועה וכאבים חזקים במיוחד
במצבים אקוטיים ולאחר ניתוחים יש להתרכז בהפחתת הכאב והורדת המתח השרירי עלי ידי שהייה במים חמים, ציפה אופקית במים עמוקים ,מתיחה אנכית במים עמוקים ומתיחות עדינות בתנוחות המפחיתות כאבים. רצוי בשלב זה להשתמש בטכניקות עדינות כגון ג'הארה ולהמשיך בתרגילים המעודדים יציבה נכונה ובדיקת מנחים ותנועות חופשיות מכאבים.
שלב ב' – חזרה לתנועתיות וייצוב גב
בהמשך לשלב הראשון או במצבים של פגיעות גב חוזרות עם כאבים קלים ומוגבלות בתנועה. הפעילות במים תתחיל בהליכה עם דגש על יציבה ותנועה נכונה. תרגילי תנועתיות של הגפיים והגב ושילוב מתיחות אקטיביות לרוב שרירי הירך האחוריים (ההמסטרינגס), יהיו מקוצרים מאוד ועליהם ניתן את הדגש במתיחות השונות.
כאשר התנועה אפשרית ללא כאבים נעבור לתרגילים שמייצבים את עמוד השדרה, חיזוק שרירי הליבה ושרירי הבטן. השימוש במים כגורם מייצב מאפשר תנועה ללא התנגדות כוח הכובד.
שלב ג' – חיזוק וחזרה לתפקוד
בשלב האחרון של השיקום נעשה תרגילי חיזוק קלים (שימוש בהתנגדות המים) ונעבור לתרגילים עם מכשירים. בשלב זה רצוי להוסיף תנועתיות במישורי תנועה משולבים (טכניקת באד ראג'ז) ולהגביר מספר חזרות של תרגילים משלבים קודמים. כמו כן לשלב תרגילים לשיפור היכולת האירובית (הגברת מטבוליזים לאזורים פגועים), לימוד סגנון שחייה המתאים לפגיעה הספציפית של המטופל, להמשך פעילות גופנית נכונה ולאורח חיים בריא.
